|
נפרדים
חוזרים אל הבדידות
חיים על זיכרונות ישנים
מנסים להיזכר בכל פרט אפל
שהאש שבלב לא תפסיק לבעור
הריבים, האשמות שאנחנו יוצרים
מנסים לגרום ללב להפסיק לכאוב
אני יודעת שלך כואב עכשיו
אתה יודע שאצלי העולם שחור
פרידה של ריחוק
אין לנו ברירה
אולי נצליח להתגבר
לעולם לא נדע
תמיד לזכור בתוך תוכנו
שיום אחד הכל יגמר
אם עד אז נצליח
לא לוותר |
|
|
טקסט הוא תפוח
אדמה ברוטב
שמנת,
והרבה פטריות.
המורה לתאטרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.