עיינים אדומות ישנתי מספר שעות מסרב להוריד פיגמה בשביל
לחזור לחיות.
                               פזמון
והמוטיבים חוזרים כל כמה שנים כל פעם אני מוציא לכלבים חתיכות
של עצמי על הקיר והחלומות נורא מוזרים פעם חלמתי גמד אני רודף
אחריי ענקים.
                              בית ב
ושחררתי את עצמי נתתי לי פס נצחי ולרגעים נראה שאני שולט בכל
מה שיקרה לא מכיר מי אני  חפרתי ומצאתי שאריות של כלום נצחי.
                              גשר  
וחולף מול תחנות אנשים כל אחד עם ניסיון שונה לשלי וכל אחד
יודע מה אני צריך לא מבינים לא שומעים רק את עצמם מתיי נהייתי
כותל לבעיות העולם.
                            בית ג
תחזירו אותי למיים בשמיים שאגלוש בין גן עדן לגהינום ממילא
הכול בעצם פיקציה שהאכילו אותי מאז שהייתי ילדון.