|
אור -
ואז חושך
זריחה -
ואז שקיעה
הולך ונמוג
הולך ונעלם
לתוך שקט אינסופי
שבו אני,
לבדי
ואין מי שיגאל
ואין מי שיציל
אותי
מהחושך
מהשקיעה
מעצמי.
3.11.98
כיתה ח', לדעתי |
|
|
זוכרים במסיבת
הסיום של בית
הספר
כשכולם עמדו
וזייפו על הבמה
בקולי קולות
צרחנו שרוצים
להגיד את האמת
שנמאס להסתתר
מאחורי מסיכות
ילדים מטומטמים,
מעוררי רחמים
שרוצים לבטא מה
שבנשמה
עכשיו כשגדלנו,
אחד אחד
שולחים הכל לבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.