חיי שוב ארוזים בתוך
ארגזים קטנים.
כשהשתחררתי מקבע
בחלוף שש שנים
נדרשו לי ארגזיים.
וביני לביני, תהיתי אני
איך שש שנים דחוסות
רק בשניים
והנה שוב חיי ארגזים.
הפעם שמונה בקושי יספקו.
לא יוכלו להכיל את עשרים
ושבע השנים,
והתרופות
והתקליטים והספרים.
הנה זיכרון דברים של יעקב שבתאי.
והנה על הקיר תמונתך
מחייכת,
תמונת חיי.
שתישאר שם
עד שאפתח ארגז חדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.