תמיד כשמחכים לחורף שעוד לא הגיע, אבל כבר יכולים להרגיש איך
שהוא מתקרב, איך לאט לאט נהיה יותר קר. אחת לכמה זמן נופלות
טיפות גשם, לא גשם חזק, רק משהו אוורירי. הימים מתקצרים והזמן
נופל רומנטי. מרגישים את היום הראשון שבו נכנסים לחדר - נכנס
אדם בודד. ולא כמו בחודשים שעד עכשיו, פתאום נעשה קר, ואז אתה
מחליף לבגדי שינה כי כבר נעשה קר מידי לישון סטרפלס. הבגדים
קפואים ואתה כאילו מנסה קודם כל ללבוש מכנסיים ואתה עושה את זה
מבעד לחולצה כדי שלא יהיה לך יותר מידי קר. המכנסיים קפואים
לגמרי וברגע האחרון, אתה מחליט לוותר ולהשאיר את החולצה -
למרות שיש חולצות נוחות יותר וחמות יותר. באותו רגע הן קפואות,
וללבוש מכנסיים קפואים זה דבר אחד, אבל באיזה שהוא מקום צריך
למתוח גבול ועדיף שיהיה גבול חם - וכשאתה מתפס על המיטה אתה
מרגיש ששמיכת הפוך  קפואה, ולמרות  הרגשת הריקנות והקור
והעובדה שאתה לבד - מה שאינך רגיל בכלל, אתה כאילו ומניע את
הראש לאות תודה ומחייך מבלי לדמוע. אתה נכנס מתחת לשמיכה
ומרגיש שגם הסדין קר, למרות שהסדין כבר התחיל להיעשות קריר מזה
חודש - ובאותו הרגע, ברכות מאכזבת ועליזה אתה מרכין את ראשך אל
הכר ומרגיש כפור צמרירי והסתמרות מודעת כי הגיע החורף. אתה
שוכב בחושך, השעה כבר מאוחרת ולא עשית דבר - פרט לראות תוכניות
בטלוויזיה ואתה מדמיין את ההבדל בין כל לבין אחרת, איך אם
הייתה איתך עכשיו היה זה אחרת. הייתם כמעט בטוח, עולים ומתכסים
מהר מידי בכדי לחוש את אותו תהליך, ובכך הייתם מרגישים אך ורק
את הקור.
הייתם בוודאי נוגעים אחד בשני - ובין מעבר של נגיעה ומזרון
הייתה נוכחת אותה תחושה של קור ורעידה שמציפה את כל גופך.
הייתם רועדים ומנסים מהר להתכרבל. הייתם משמיעים קולות של כפור
ומנסים להשתכשך זה בזו, גם בגלל הקור וגם סתם ככה - ולאט לאט
כמו פזל מחוברים ואז כאילו והכול היה נעלם והייתה נהיית נקודת
חום במרכז שניכם, שמחממת. הייתם שוכבים מחובקים ואז (כי עד
עכשיו לא הוצאתם מילה) היא פתאום בקול חרישי תגיד "לילה טוב"
ואתה לא היית משיב, כי לא היית רוצה לשבור את קולה ובכך הקול
האחרון שיהדהד יהיה שלך, כשבעצם כל מה שאתה רוצה זה לשמוע את
הקול שלה. ואז אחד ממכם היה נרדם, אתה היית מסתכל עליה וחושב,
איך רגעים כאלה לא יכולים לקרות עם כל אחד וזה הרגע שלכם, אולי
זה נשמע בנאלי, אך רגעים כאלה עם אותו אדם, מהם היית יודע -
כאילו בפשטות - רק מלהסתכל שלא היית רוצה אף אחת אחרת, ורק
איתה ורגעים כאלה שווים את החיים. והיא יודעת שאתה רוצה לחיות
רק רגעים כאלה. וכשהיא רדומה והשני נודד למחשבות - כך הוא
רומנטי הקור, אותי הוא גורר רק לדברים כאלה. לפעמים הייתי רוצה
שהשמש תבצבץ רק לשנייה אחת ואז הייתה נעלמת.
אבל ככה סתם מתוך השמיכה, האמת, שלא הייתי רוצה כלום אחרת.