עצוב אנחנו
בלי הרבה מרבי רגליים באוויר
כמו אלה בדיוק
פשוט עצוב
לא באמת אבל הכי שאפשר
בלי אחיזה בחיים הממשיים
שם אתה כבר לא קיים מבחינתי
אך במפת הלב שלי כבר קרוי רחוב על שמך
בעיני רוחי האנדרטה תתנוסס לעד
כמו אשת לוט נציב מלח מפואר
כל כך מלוח שבא לבכות
הפצעים זועקים לריח הבושם
המוסיקה שלנו זחלנית מדי
כמו של סרט מתח זול
שעושה את העבודה
מלנכוליות עוקצנית מתמקמת
כמו ציפורן חודרנית בבשר
של מרבי רגליים
עצוב אנחנו
עצוב פשוט
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.