שירי אל / ריח שוקולד |
מקלף את הארגמן מן הארון
נוגע בצפיפות בלתי נסבלת, ובברגים של מגירות
שם פעמיו אל ידית חלודה, מהדק רגש אל עמודי ברזל
עוטף בשמיכות ומסתיר
ודי בבוהק העיניים שבאפלה נאורה כדי לדעת,
למרות שאשב, בידיי קדירה - ואבחש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|