אתה אף פעם לא תדע, ואני לעולם לא אגלה לך, כמה רציתי להיות
יותר מזו שאתה מספר לה על בחורות. כמה כל הזמן הזה שפרגנתי לך
על הישגים כאלו ואחרים, רציתי להיות איתך ולחגוג את ההישג
הפרטי שלי - אתה.
וזה הזוי ולא עונה לשום קריטריון של נורמלי, אבל זה פחות ופחות
מעסיק אותי. מה שבאמת עובר בי, זה איך גרמת לי, בלי לעשות כלום
למען, להיות כל כך מרוכזת במה אתה עושה עכשיו, ומחר, ובלילה.
אני מתוסכלת.
אני מתוסכלת כי אני יודעת שזה חסר סיכוי. שגם אם אבכה כמו ילדה
בת שלוש או אכתוב אלף שירים על הנושא, זה לעולם לא יקרה לי.
אתה לעולם לא תסתכל עלי בדרך בה הייתי מייחלת
לעולם לא תקדיש מחשבה קיומית על אני ואתה באותה נשימה.
לעולם לא תשמע שיר יפה ותעלה את שמי בראשך
לא תעשה דברים שקשים לך במוטיבציה שבסופו של המסלול אני מחכה.
לא תחשוב מה ללבוש כדי ללכוד את תשומת לבי
לא תעמוד מול מראה ותריץ את השיחה הקרבה שלנו, מה לומר כדי
להצחיק אותי, או לגרום לי לחייך.
לא תנסה לדמיין אם קר לי, אם אני לבד אם יש מישהו בעולם הזה
שעושה לי טוב.
לא תכתוב עלי, או בשבילי
לא תקרא משהו שלי ותאחל לעצמך להיות זה שעליו כתבתי.
לא תקנא לי.
לא תדבר עלי עם חברים טובים.
לא תנסה להיות במקרה במקומות בהם אני נמצאת.
לא תגיד את השם שלי כמה פעמים לפני שאתה מתמסר לחלום.
לא תחשוב איך נראה הבוקר כשאני לצדך.
מה מעצבן אותי, מכעיס אותי, ועושה לי דמעות.
לא תרגיש איך שיחה אחת שלנו יכולה להוריד אותך למטה או להעלות
אותך פלאים.
איך מילה אחת טובה ממני, גורמת לך למצוא טעם לחיים.
לא תשאל אותי איזה בושם הכי שמיש אצלי, ותקנה אותו למחרת, כדי
שמשהו גולמי ממני ילווה אותך.
לא תקום בבוקר ותיזכר שהלילה הזה חלמת עלי יותר מפעם אחת.
לא תפחד לעשות שינויים מחשש שאולי לא ימצאו חן בעייני.
לא תדמיין שאתה רואה את דמותי ברחוב ותתעורר למציאות שזו אחרת,
אבל דומה לי.
לא תקווה שאולי יפתיע הגורל ועל צג הטלפון שלך יופיע שמי.
לא תראה סרטים יפים שירגישו לך כאילו העלילה היא חיינו.
לא תקווה שאתה עובר לי במחשבות בתדירות שאני עולה אצלך.
לא תחווה רעידות בגוף כשאני נוגעת בך ככה סתם בטעות.
פשוט לא תרצה, ולא תעלה בדעתך, שכל הנאמר לעיל, תקף באופן
יומיומי מוחשי בשגרה שלי.