יצאתי מחנות הממתקים, קרעתי את העטיפה הצהובה, עצמתי את עיניי
ונתתי ביס בטוויסט, כשפקחתי אותן, הכול הפך שחור לבן ולא הבנתי
איפה אני. הבנות היו עם קוקיות וצמות ורוב הבנים היו עם פאות
ובלוריות. לפתע עצר אותי יונתן סגל, הוא לבש חולצת גימנסיה
מכופתרת ובלוריתו השחורה הבריקה. הוא שאל אותי בחיוך אם אני בא
למסיבה הערב, לא הבנתי למה הוא פנה דווקא אליי אבל אמרתי לו
שבטח שאבוא, "תזכור, אצל יהודל'ה בשמונה", הוא אמר וקרץ. פתאום
באה בחורה נאה עם חצאית והתיישבה על סבל אופניו. הייתי מבולבל,
הוא התחיל לפדל והתרחק. רגע, חשבתי לעצמי, זה לא יונתן סגל, זה
מומו! אני בתוך סרט של אסקימו לימון! עטפתי את הטוויסט החצוי
והכנסתי אותו לכיסי, אני חייב מראה ומסרק!

הלכתי לחנות קטנה שהייתה לידי, בנצי, שעמד שם עם ג'ינס וגופייה
ביקש מהמוכר אבקת קורטיזון, התפלאתי לראות שבכיס הג'ינס שלי יש
כמה לירות וגרושים. קניתי ב-3 לירות שהיו לי מסרק שחור ומראה,
הייתי צמא, אך נגמר לי הכסף. "רוצה שלוק?" שאל אותי בנצי
שהבחין בי מסתכל בכוס שהחזיק. "מה זה?" שאלתי, "גזוז, מה זה
נראה לך?" ענה בציניות. הוא שאל אם אני בא למסיבה וכשאמרתי לו
שכן הוא הזמין אותי לביתו. "אמא ואבא ישנים אז תיזהר לא להעיר
אותם" עלינו במדרגות ונכנסנו בשקט, "אח, רומק... רומק!", בנצי
חייך "ששש... אל תפריע להם" הוא אמר וסגר את דלת חדרו אחרינו.
התבוננתי בפוסטרים שעל הקירות, אלביס, ליטל ריצ'ארד, מרילין
מונרו, מי לא היה שם "אני יוצא שנייה להתקלח, יש לי חוברות
פורנו במגירה, רואים שם מנושים ומה שאתה רוצה" הוא אמר ויצא.
שכבתי על מיטתו ודפדפתי בחוברות לקול גניחותיה של סוניה, בשלב
מסוים כנראה נרדמתי.

"קום, כבר רבע לשמונה, אנחנו נאחר" אמר בנצי והעיר אותי תוך
כדי שהוא מסתכל במראה.
הגענו למסיבה על האופנוע שלו. נכנסנו פנימה ו-'ג'וני בי גוד'
של צ'אק בארי התנגן על הפטיפון ברקע, כולם רקדו בקצב, בנים
ובנות. ריח חזק של סיגריות אפף את הבית. בנצי הכיר לי את
יהודל'ה ופרויקה, את מומו לא ראיתי כי כנראה הוא הלך לאיזה חדר
צדדי עם מישהי.
"זאת מירי" אמר בנצי כשהכיר לי בחורה חמודה עם צמה וחצאית.
"ומי אתה ?" שאלה, "אני אסף" עניתי, דיברנו קצת והיא הזמינה
אותי לרקוד. רקדנו טוויסט כל הערב ולא היה לי מושג איך אני
יודע לרקוד כל-כך טוב, כנראה שזה נכנס בי.

אחרי הסלואו של 'I'ts Now Or Never' כבר לא היה לי כוח והייתי
מת מרעב, עזבתי לרגע את מירי והתיישבתי על אחד הכיסאות שהיו
שם. לפתע הבחנתי בעטיפה בהירה מבצבצת מכיס מכנסיי הימני.
הוצאתי את הטוויסט ונתתי ביס חזק וגדול.

"קאט!" צעק בועז דוידזון ופתאום חזרתי לעמוד ליד חנות הממתקים,
כשהכול בצבעים ועם עטיפה צהובה ריקה ביד.