אסף לאב / קרן אור |
מוסתרת תחת מעבה עננים שצבעם לא ברור
ואני בוהה בעיניה המעורפלות ומייחל לנס
לשבריר של חולשה או של חום
או של אהבה.
וקרן אור, כה מיסתוריות דרכיה
משכרות הן שפתיה, כאשר היא מקמרת אותן לרבע חיוך מתגרה.
קרן אור
משרבט את שמה באופוריה,שיכור, למרות שלא מגיע לה.
כי היא לא בוכה ולא צוחקת, לא מרגישה. לא מדממת.
ועם זאת, בלעדיך, העלטה במנהרתי גוברת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|