ארבל הכרמלי / למלא חפצה |
מנעה מעיניה הלילה שינה
ובאין בעלה שומע ורואה
הסתננה מביתה ואליי תעלה.
לאור כוכבים ולנוכח סהר חרמש
נחפזה אל גופי ותעל האש.
-"בוא יקירי, עמול על גופי
שככה מזניח בעלי";
היא נותנת האות
למלאכת הקודש בחצות.
על גופה פשטתי כחייל צייתן ואמיץ
לטשתי עיניי לטרפה כליסטים,
ביקשתי לפלח בערוותה חץ חיים
כי זהו למעשה היה כל חפצה האדיר.
30/12/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|