לפעמיים את מרגישה טיפשה,
בעצם - רק לפעמיים את לא מרגישה טיפשה.
האמת שאת כבר לא יודעת להרגיש.

לפעמיים את חושבת שאת כבר לא מבינה כלום,
בעצם - את לא רוצה להבין כלום.
וזה לגיטימי, וזה בסדר,
כי נמאס לך.

אתם יודעים, אחרי הכל,
מגיעים לנקודה שנמאס.
אין כבר כוח לחשוב,
אין כבר כוח להמשיך,
אז פשוט מניחים הכל הצידה.
ומה יוצא מזה?
כלום.

את כל-כך ריקה,
אם רק היית יודעת כמה שאת ריקה,
ריקה מרגשות.
כי נמאס לך - וזה בסדר.

את כבר לא מתמודדת עם שום דבר,
כי אזלו לך הכוחות.
העייפות שלך הפכה לאדישות.
ומה הלאה? את לא יודעת,
וזה בכלל לא מעניין אותך.

יש לי רק שאלה אחת: את מאושרת?
אהה נכון, את בטח עייפה מדיי ואין לך כוח לענות.
וזה לגיטימי, וזה בסדר,
כי נמאס לך, נכון?