|
אל תזכיר לי לילות בדידותי על הכר
דמעותיי מונחות מסוות בחשאי
צללית נר נרעדת
דומה לרגע משתקפת
בלחש טיפותיי
על גשר אבן
מוקפת רסיסי קרח דקים
נשימותיי מתורגמות לאדים אילמים
וכל שכן, מילותיי.
ומתחתיי מים רבים זורמים בנהר
מעודדים נפשי באותו הפתגם
מים רבים ימשיכו לזרום
אמצא לי חלום אחר
במקומו.
בוודאי גם אתה בדרכך כעת
על גשר בודד משלך
או שמא נשימותייך מוקפות
באדים דומים
וודאי אינם אילמים הם
עבורך.
וכעת, אפרוש לי כנף
נצנוצי אושר מובטחים לי על הכר
בין תפרי הנוצות
אמלא ציפיות
ובוקרי יתמלא
קרני אור מסנוורות
עיניי יצטמצמו לכדי חריץ
ואחר, יפקחו בהבנה. |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.