על להב הסכין דרכו רגליי
מלאו פצעים ודם כהה הזילו
ונשמתי בתוך קליפת הגוף
הרסה גרונה מצעקות "הצילו!"
כל יום מרים ידיי אל עננים,
דורש תשובה ממלך השמיים,
אך אור בוהק מוריד שוב את עיניי
משאיר לי רק ההשתקפות במים.
נפלתי על ברכיי, פצעים גם הם,
אך אין כאב, כבר התנדף ברוח.
דבר אינו חשוב מלבד החוד,
רק הוא קיים השאר אינו בטוח.
ושוב הולך ושוב נופל וקם,
דמי שוטף גופי, נשאר עוד רגע
עיניי מלאו דמעות של אכזבה,
רק אור צהוב-מחשיך בתוך הרקע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.