אוקטובר 96
בליל חשוך, בלב הכרך,
לפני שנה, ירה אקדח.
בליל חשוך, לילה שחור,
לפני שנה, נרצח האור.
הופל הנר, שלאורו
היו פנינו כה תמימים,
כבתה האש, שלחומה
יכולנו להיות חולמים.
עכשיו חשוך, קר ושקט,
אך כבר נשמע גחל לוהט,
חוזר על שיר, שמלותיו
הן לוע אש אקדח נתעב.
לכן למרות שברי תקוות,
שלא נשפוך יותר דמים,
אחת נדע בלבבות,
שוב לא נהיה תמימים חולמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.