קיילב פנורד / איתה |
כמו הים עוטף
התודעה.
נגה שמש קוצף,
מתהומות עיניך
וריח משי שיערך,
מלטף.
קול צחוקך נישא,
מרחף מהדהד למסע
כחולם.
חיוכך מתיקות מכוסה
ערפילית כוכבים שנמסה,
אינסופי ודומם.
את חייך אז נשמי אלי,
בזרועותיך,
בלשונך צרבי בי נא כישוף בלתי הפיך,
ובמבט אוהב אובס בעונג,
כחרק בדבש,
אטבע באושר תם בתוך הקסם הסמיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|