|
שוב את לבד
חושבת על כל הטעויות
עכשיו יש לך רק את הבד (במקום ידיים)
שעוטף, אך לא מכסה את הכוויות
כל אחד שנגע בך
השאיר אחריו פצע פתוח
כל אחד שלחש לך (דברי אהבה)
ואחר כך נעלם עם הרוח
הכל מבחוץ הולך כשורה
אף אחד לא יכול לחשוב
שמתחת לפנים המחייכות - למסכה
את יכולה גם לבכות ולכאוב
אף אחד לא מאמין
שאת יכולה להתאהב ולהיפגע
אף אחד לא מבין
שגם לך יש רגשות ונשמה |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.