30.12.04
16:07 אוקיי, זה קרה. נפלא. הוא נבחר. הוא נבחר. דווקא
הוא, מבין ארבעת המועמדים, היה חייב להיבחר. Great. תודה,
אלוהים!
בכל מקרה, היום היו הבחירות לראשות הממשלה ודווקא גיורא טל
נבחר לכהן כראש הממשלה החדש, ל-5 השנים הבאות.
מה כל כך נורא בזה, אתם שואלים?, זה לא שהדעות הפוליטיות שלו
שונות משלי. למעשה, אין לי אפילו דעות פוליטיות. מתעבת
פוליטיקה. זה גם לא שהייתי בעד מועמד אחר, או שהמראה שלו לא
נראה לי, או שהוא נראה צבוע או משהו כזה. הבעיה היחידה שיש לי
היא, שגיורא טל מכהן גם כאבא שלי מזה 16.5 שנה. מה שאומר
שעכשיו אבא שלי הוא ראש ממשלת ישראל... Great!
בכל מקרה, אז קוראים לי הדר טל, ואני גרה בכפר הוורדים שבגליל
המערבי. אבל כנראה שלא להרבה זמן, כי עכשיו זאת תהיה בעיה
לאבא, אני מניחה, לנסוע כל יום הלוך וחזור לירושלים.
בכל אופן, אז אני כותבת יומן כבר בערך מכיתה ד' או משהו כזה,
והחלטתי לפרסם אותו כי חברה שלי, מעיין, נפלה במקרה על אחת
מהמחברות, ואמרה שאני חייבת, אבל פשוט חייבת לפרסם אותו,
ושאנשים יקראו. נו, אז זה מה שאני עושה.
אם אתם קשיי-דמיון, אז הנה תיאור קצר שלי: 176 ס"מ של יופי
מהמם וכובש, או שלא. חוץ מה-176. כאילו, מן הסתם שאי אפשר
להגיד שאני מכוערת או משהו, אבל בטח לא כוסית על. יש לי שיער
חלק-חלק (לדעתי היתרון היחיד שלי) בצבע בלונדיני צבוע. עיניים
ירוקות-אפורות-כחולות (איך שבא להן) וזהו.
בכל מקרה, אז מחר אני צריכה ללכת לבית הספר ולשמוע את כל הדעות
הפוליטיות של כולם, מי בעד גיורא טל ומי נגד. וזה מעניין אותי
כי...?
פולטת אנחה טוב, אני הולכת לשירותים, כבר חוזרת.
16:27 טוב, התרוקנתי. שנייה, יש טלפון.
16:38 טוב שלא! כרגע מאיה, שהיא רק החברה הכי טובה שלי בכל
גלקסיית שביל החלב, הודיעה לי שיש מצב שהם נוסעים לשליחות
באוסטריה עוד חודש אולי. איך אני אמורה להתמודד עם כל מה שנופל
עליי? טוב, בכל מקרה אני מקווה שהאולי יהפוך ללא. הלוואי שאמא
שלה לא תמצא להיות מתאימה כשגרירת ישראל באוסטריה! (איזו רעה
אני).
22:59 אני מתכוננת לשינה, פשוט מרחתי 'מרה' על הציפורניים
שלי. מרה, למי שלא יודע, זה מן חומר כזה שמורחים בבוקר ולפני
השינה, וזה למי שכוסס את הציפורניים שלו. כמוני בערך, מגיל 0
או משהו. ואני מניחה שזה לא יתחיל להשתפר עכשיו, עם כל
הלחץ.
לפחות היום היה חופש, לא שהרגשתי אותו. כן, כי כל שנייה התקשר
מישהו לאחל לאבא הצלחה וכל זה. אז כל שנייה צריך להרים טלפון
ולהגיד תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה תודה
בכל מקרה, אני מה זה מקווה שלא נעבור לירושלים, או בכלל.
כאילו, לא שזה כזה משנה עכשיו, כשמיה עוזבת, אבל בכל זאת - מה
עם שאר החברים שלי? Like hello! מישהו בכלל מתייחס אליי כבת
מתבגרת במדינת ישראל?
טוב, לפחות עוד יומיים זה הסילבסטר (בעצם רק עוד יום), מה שקצת
ינקה לי את הראש.
וואי, אני מתה מעייפות, והציפורניים לא מתייבשות עדיין, אני
מקווה שהמרה תשפיע בכלל.
טוב, זה התייבש, אז אני הולכת לקרוא  קצת בספר שלי: 'זמרת
חיים', ואז אישן לי את שנת היופי שאני כה זקוקה לה היום.
Bon nuit!

5 הדברים שאני חייבת לעשות מחר:
1. להגיד לאבא כמה אני גאה בו ושמחה שהוא נבחר, ולהראות כאילו
אני באמת מתכוונת לזה.
2. לדבר עם גיא (חבר שלי, אם לא הזכרתי מקודם) בקשר ללאן
יוצאים מחרתיים בערב.
3. לתמוך במאיה, ולעודד אותה בקשר לנסיעה שלהם, ולהראות כאילו
אני באמת מתכוונת לזה.
4. ללמוד למבחן בתנ"ך שתקעו לנו ביום ראשון! 12 פרקים!
5. להנהן בנימוס כשכולם יגידו לי מה דעתם על תוצאות הבחירות,
ולהראות כאילו באמת אכפת לי מזה.