חוה היקרה
אמא, את מזהה אותי?
עברו שנים והשתנתי,
לא גדלתי אבל אני תופס יותר מקום,
ובשנותי הראשונות אלה אני כבר לא צעיר,
היית מאמינה אמא,
אם הייתי אומר לך שהתגעגעתי?
לא, לא התגעגעתי, אני מתגעגע, בכל יום ושעה,
בכל צעד אני מרגיש את הריקנות לצידי
ומשתוקק לחזור לחיקך החם לצד אחי,
נטשתי אותך מזמן,
אבל עד היום את מסרבת לנטוש אותי,
ספרי לי חוה,
כשילדת אותנו,
וינקנו שנינו מאותו חזה,
הרגשת את בשרך נקרע?
או שעד שראית את קרבייך שפוכים על הרצפה לפנייך לא הבנת
את משמעות היום הזה
בו הוא גירש אותך,
אם שלי,
אני יושב ושואל את עצמי,
השנינו מאותו אב?
אתמול כששטפתי את דמי מידיי שאלתי עצמי
אכן דמי זה?
אשה חזקה,
כבר שנים שאנחנו מנסים לעכל את ארוחתך היחידה,
שישבה בינינו בביטנך,
ובתאווה לאותו פלח
התעוררה בי השאלה
אמא יקרה
כשילדת אותנו,
ידעת שתצטרכי שני חדרי לידה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.