אחרי שיחה עם מתן בא לי לרצות לכתוב, כבר הרבה זמן שאני שבוז,
לא שביזות של יום ראשון, דווקא אותה אין לי, כי יום ראשון זה
יום עם מטרה... דווקא השביזות שלי היא שביזות יום ה', שביזות
סוף שבוע... ריק לי בחיים מהבחינה הזו, חסרים לי דברים...
נכון, יש הרבה דברים שיש לי, יש הרבה דברים שאנשים יגידו "מה
אתה מעז להגיד שריק לך?!" אבל בשורה התחתונה, איזה דברים באמת
יש לי שגורמים לי אושר?
אושר זה לא חומרי, אושר לא יבוא בגלל לוח זמנים עמוס, אושר
יבוא כשיהיה לי חיוך, לא איזה ערב מצחיק, או כשאני רואה/שומע
תוכנית טובה, אושר יבוא כשיהיה לי טוב, מתי זה יקרה? אני ממש
לא יודע, איך זה יבוא, מי זו תהיה?! קשרים המון היו לי...
שניים גרמו לי לחייך... שתי נשים שמעו ממני שלוש מילים, הן
גרמו לי לחייך... אבל למה אני יושב לי בבסיס וחושב על מצלמה?!
על חומר?! למה אין לי את הדבר הנפלא? מה אני צריך לעשות בשביל
ששוב תהיה לי אהבה? לא רוצה פיזי, לא רוצה קירבה... אני ממש
צריך אהבה... למה אני לא מוצא אותה? מה לעשות כדי שהדבר יהיה
בה? איך אני אדע למצוא אותה? ומה בדיוק יקרה? למה אני מתגעגע
לטיול על החוף? לנשיקה הראשונה איתה? למה אני כל-כך רוצה להיות
רומנטי וזה כל-כך חסר לי? אבל כשזה בא, זה פשוט לא יוצא... אני
סקרן... ממש... אני ביישן... מאוד... איך זה שלהתחיל אני לא
מסוגל פנים מול פנים? למה לא קיבלתי ת'אומץ שיש לאחרים? מה
כל-כך רע בי שזה פשוט לא יוצא?

אני ממש מרגיש ריק... כבר יותר משנה, אפילו שנתיים... מאז
שבאמת באמת זה היה... שהחלל הזה בלב התמלא... באמת אהבתי אותה,
מאז היו לי הרבה קשרים, יותר מדי קטעים... נראה לי שהכל זה
חיפושים... לפעמים זה לצורך סיפוק, לפעמים זה כי חסר משהו
בלב... יותר נכון תמיד חסר משהו בלב, אבל אני לא יודע מה, אני
לא יודע איפה התרופה... אני חובש, אני מטפל, אני עוזר, אני
תורם... לא תמצאו אותי נח אף פעם אם מישהו צריך אותי בסביבה...
אולי כל זה רק בשביל למלא חלל? אולי זה רק כדי לסגור בעצמי
מעגלים? אני צריך תחביב, אני צריך לחזור לכושר... פעם היו לי
קוביות... נתחיל להתאמן מחר בבוקר... אלו המון משפטים שאני
אומר לעצמי... המון פעמים שצריך לעשות דברים, אני ממלא
משמימות, אני מבצע פקודות... מה אני אם לא מריונטה?! מתי
לאחרונה עשיתי משהו באמת בשביל עצמי? לא כי מישהו אמר או ביקש,
לא כי מישהו היה צריך, לא כי רציתי שמשהו יקרה? מה כבר ביקשתי?
את החום והאהבה שבאים מקשר אמיתי?! למה זה לא קורה? למה זה לא
הוליווד שאני הולך ברחוב ופוף זה בא?! מה באמת סוד האהבה?

חשבתי מהתחלה שזו שביזות של צבא... נראה לי שהיד והמחשבה סיכמו
שלי יש חוסר באהבה... יש בי חלל... אני מתגעגע לטיולים בחוף,
לריצות בים, לטיולים הארוכים, לרכיבות האופנים עם אודליה ועוד
להמון המון דברים. אני מתלהב מדברים חומריים! מתי לאחרונה
עשיתי מעשה שעזר לא רק לאחרים?! מתי יבוא היום שאני אקום באמת
מאושר? בלי הרגשה של פספוס/אכזבה/ ריקנות?! מתי יבוא היום ששוב
תהיה לי אהבה?!

יש המון דברים שאני לא, המון דברים שרציתי להיות... מדריך...
עוזר... קצין... צולל... המון מטרות שהצבתי לעצמי... ואיפה אני
היום?מה אני עושה? יש המון אנשים שעזרתי להם להגיע למטרות,
נראה לי שפשוט השלמתי עם העובדה שאני להרבה מטרות לא שרציתי לא
אגיע, פשוט "לקחתי" חלק מאושרם של אחרים בדרך למטרה... אני
רוצה להצליח, אני טוב בהמון דברים... למה זה לא יוצא? והכי
חשוב... למה... אבל למה אין לי כבר אהבה?