אני ילד רע, אז מה, אין לי עולם הבא?
אני זאב בודד לא מפחד, אף פעם לא מועד וגם אם גופי ימעד אני
אצעד,
חושב רק על עצמי אנוכי ואני וכל השאר שייך לעבר.
אותי תקללו, עליי תצעקו, אבל אני לא ארחם כשתתחננו.
מה שלא הורג אותך רק מחשל את האופי איזה יופי,
הלב שלי מרוסק אבל עכשיו הוא מחושל וזה הפך להיות משל.
זאב בודד בן ההרים האפורים לא מרחם על גוזלים לא לוקח שבויים
ואין לו ערכים, מביס את הנשרים אני מרגיש את הרגליים... צ'אק
כבשתי את השמיים.
ממני אתה יכול להסתתר אבל לא לברוח בסוף אתה תהיה כפוף לרגליי
כמו אפרוח.
כל אחד עליי מדבר, מלכלך, פותח פה אף אחד כבר לא אומר אם זה
יפה
או לא יפה.
כן אני זאב בודד באתי לסגור את החשבון עם כולם תתכוננו להיעלם
מהעולם!
הזאב הבודד מההרים האפורים יבוא בשעתם של האורבים השחורים
הם יבשרו על קץ הגידופים.
הזאב הבודד יקרע לכם ת'לב עם השיניים ויותיר אותכם ללא עיניים
בעולם המתים אתם תהיו עיוורים וכולם ידעו שאתם הטיפשים
שברגשות
זאב בודד פוגעים.
זאב בודד חי במערה החשוכה והלא נודעת משקיף על העולם דרך
עיניים חודרות וחדות ויודע מתי את המחיר צריך לגבות.