אל עבר הלא כלום צועד
מכסה את העינים
לא נושם, טיפות של גשם
זולגות בתלמים על העור המלוכלך
עיוור אני, אל מול פניך
מלאך קטן שלי, פרוש נא כנפיך
והיה לי למגן
שאם לא כן, אפול אפיים ארצה
אפול, ואשבר
הושט ידיך הזורחות
אל אצבעותי המעונות
ותן עזרה, שכן כוחי אזל לי
תמוך בי, כתף אל כתף
כמו לא נותר עוד זמן
עד לשער השאול לקחתני
ועפת לדרכך, משאיר את עבדך
כמו עץ כרות על פני הדרך
סמל לחטא עתיק היומין
מלאך יקר, אינני מאשים
אלה הן דרכך
אך בקשה אחת קטנה לי
פעוטה מעין כמוה
גם בשיא הטרוף, כשיפלו השמים
כשהים יהפוך לדם, והאדמה ליין
כשתהיה שם, על כס הקודש
מוקף באור, מלא תקווה
זכור אותי, מלאך שומר שלי
ושא תפילה למעני |
