שם היצירה לקוח משירה של של ויסלבה שימברוסקה "אחדים אוהבים
שירה")
הפרחים לא בוכים.
אני חושב שכבשים כן.
פעם ראיתי כבשה שבכתה בטלויזיה כי חתכו את החבר שלה למליון
חלקים.
אם הייתי יכול לחתוך אותך למליון חלקים , לפאזל לא מתאים,
הייתי עושה את זה , אבל אני לא באמת פסיכוטי, ואני לא באמת
מאמין בלחתוך , רק לפעמים כשהשמש לא זורחת , והאנשים לא מדברים
, רק אז אני ממש מאמין בזה , ממש ממש מאמין.
מליון
חלקים
לא
מתאימים
וכמה
חתיכות
חסרות.
תרנגולות ופרות לא מתנגדות ששוחטים אותם ,חזירים מתנגדים.
"אך אפשר לאהוב גם מרק עוף עם איטריות"
אבל אני, אני אוהב עוף אבל לא במרק עם איטריות , כי את מי
שאוהבים באמת לא אוכלים, אז אני אוסיף אותך במקום , חתיכות
נמוחות בפה , טעם של אדם אמיתי. אני לא ממש זוכר את הטעם של
העוף, אבל את הטעם שלך אני לעולם לא אשכח, חריף במידה הנכונה,
מתובל בטעם, מזכיר לי תבשילים הודים עתיקים שסבא של חן היה
מבשל ושולח לי בקופסאות פח מקושטות .
מנגינה הודית עוטפת את החדר.
אני לא באמת קניבל , רק המחשבות עוטפות אותי בקניבליות צמחונית
מדהימה, שגורמת לחלום על דם ועל חלקי גופות , ועל חיוכים
מעושים. גופות שטות בנהר סירות מתהפכות והמון המון ירוק של
הצפון הרחוק , בדיוק כמו בחלום האדום שלי , רק הרבה יותר מוחשי
, ויותר אמיתי .
היה היה פעם, נדוש מדי, צפוי מדי , אבל היה היה פעם.
לא חלקים, שניים שהם שלם , שניים שהם בעצם אחד, ריחות של פרחים
אדומים.
פרחי הפרג , מזכירים לי את הדם שמזכיר אותך שמזכיר לי שפעם
אהבנו.
פעם זה לא עכשיו , ובטח שעכשיו זה לא פעם.
מחשבות מתפזרות בלילות , מחשבות מסודרות בימים.
פתאום בא לי לבשל , אני חותך את הירקות בצורה סימטרית לחלוטין,
מקפיד על עובי אחיד שוטף את האורז כמה פעמים ומייבש אותו ,
מוציא מהארון כמה תבלינים , בעיקר קארי , כי קארי מזכיר לי את
הודו , מזכיר לי אנשים עדינים.
אין לי בשר אדם במקרר,
לא מוכרים את זה בסופר הקרוב לביתך, ובטח שלא באיטליז, ועוף
או כבשה או פרה אני אוהב , אז אני אסתפק בטופו או בסויה ,
ואקנח בתה ורדים עם חלב , כמו שאני אוהב. |