עוד נקיץ מהאשליה שתאחזנו באשמורת השלישית,
ובעלי כנפיים ישיקוהם בקול שאון,
ותבוא, ותחייך, כלתי האישית,
ותחבקיני עד חווית שיכרון.
עוד נשחה בפלגים השוצפים,
ונדבוק בגדה הצמאה למים,
רגשותינו והפלג עודם קוצפים,
אך רוחנו תשתכשך שם בינתיים.
עוד נלך בקץ היום בין עמקים ושדות,
והשמיים יתלבשו בצבעי הערב,
כפות רגלינו תתמלאנה בחול המורדות,
וצינה לך תישוק מקרב.
עוד נשב אל מול האח,
וידי תשתרבב לתוך כף ידך,
ובדממה החונקת האש תצרח,
תלמד גחליליות את סודך.
עוד אכרע לישון עם בוא הלילה אל חלוני,
תשוקה מרחפת- עוד תהמי,
וגם כשחבלי שינה יכבלוני,
אתנחם כי את עמי, בשכבי ובקומי. |