הלוואי והיה לי כתב קריא.
הייתי מצליח לכתוב יותר,
ואז אולי הייתי קצת יותר בריא,
או שלם
מנסה לגלם את ההוא שמגלם את ההוא שמגלם...
נכון,
אמנם מצבי לא מחלתי,
בסך הכל אני מאוד אוהב אותי,
ואותה.
הופס - צומחת לה על האצבע בליטה -
גם כן להבריא, אני רק נפצע.
זה בעצם לגלם את הגולם שעל סף הפריצה
כשלמעשה,
זה כבר די כואב
ואני לא כותב על הבליטה של הכותב
וגם לא על זה שאני מתאהב (כלומר הבליטה של הלב)
אני חושב
אני כואב את זה שאני לא נקי
שמחלתי היא,
שאני אמיתי.