ג'ני פקמן / דצמבר בקיוחטיי |
ינצנצו שם שדות הכפור.
שוב ירתק אליו מבט
לבן אשר הניס אפור.
וכמו המים הזורמים
יקפא יחד איתם הזמן.
הלובן- נס להמונים,
מכחול פלאי ביד אמן.
כאן העצים הערומים
יטו לצד בלא בושה.
עוטים כבכל אותם ימים
הילת הלובן הקדושה.
חמה במלוא עוזה תאיר
בשמי קריסטל זכים, תכולים.
עולם חורפי, תם וצעיר:
אמת אחת, בלא מילים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|