|
שברירים של עבר
שמזמן כבר נגמר
שבים אל חלוני
חודרים לנשמתי
לא ברורים הם בכלל
תמונות וקולות
שאי אפשר לשמוע
ואי אפשר לראות
אך הם לא מוותרים
חוזרים ושבים
ואני את עיניי מהם מסיטה...
לא רוצה לדעת את הסוד שבהם
אך הם לא מוותרים
לא משאירים לי ברירה
התמונה מתבהרת
כמו להב חדה
היא חותכת את הנפש
ואני אתה
סבל על גוף מדמם
הרבה יותר קל לתיאור
חותכת את הגוף כדי לתאם
נפש שבורה בגוף שבור
אך הם לא מוותרים
חוזרים ושבים
ואני את עיניי מהם מסיטה...
לא רוצה לדעת את הסוד שבהם
אך הם לא מוותרים
לא משאירים לי ברירה
ואני אשמה
נשארתי שם, כן!
אני אשמה
אי אפשר לתקן
והכפייה הזו זו דרך חיים
פעם אחת זו הפתעה
אח"כ לא יודעת איך...
מפסיקים.
אך הם לא מוותרים
חוזרים ושבים
ואני את עיניי מהם מסיטה...
לא רוצה לדעת את הסוד שבהם
אך הם לא מוותרים
לא משאירים לי ברירה
תוותרו כבר תלכו
בשביל מה אתם כאן
רסיסים של עבר
לא שייכים לכאן
אבל אתם כאן כואבים
כי זו האמת
ואני לא יכולה לשכוח
אולי יום אחד אוכל לומר "זה מת"
|
|
|
אמרתי לה שעברתי
צאונת דרכים,
היא שאלה עם זה
היא עם צ' או
ת', כי זה נשמע
לה אותו הדבר,
אמרתי לה:
"העיקר שאנחנו
בריאים, תודה
לאל"
בני סלע,
בחוויות מהחופשה
הראשונה שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.