הנערה שראתה את אלוהים הביטה באריזה עם שתי הגלולות והרגישה
רעד קל בגופה. העובר שחשב שהוא הולך לגדול לה בתוך הרחם התקרב
אל קיצו עוד לפני שנוצר. זה היה לה קצת עצוב אבל לא באופי שלה
להיות עצובה. הנערה שראתה את אלוהים שמחה תמיד, היא מעולם לא
הפסיקה לחייך ולו לשנייה אחת. וכולם מכירים אותה ברחוב. בכל
מקום שהיא הולכת צועקים לעברה ומברכים אותה, ונדמה שכל אזור
שכף רגלה דורכת בו פתאום פורח, וכולם מתעוררים בו לחיים.
מהקבצן שיושב על המדרכה ועד איש העסקים שמושך כסף מהכספומט, כל
אחד מביט ומרגיש את עצמו חי. הוא מרגיש את הצורך לעזוב את הכל
ולשמוח לרגע. ונשמעות קריאות "בואי חמודה" או "מה שלומך
יפהפייה?". אפילו החיות משתגעות, חתולי הרחוב רוקדים סביבה
במעגל והכלבים כולם נובחים. מכל חנות קוראים המוכרים בקול
ומציעים לה סחורה, מכוניות עוצרות וצופרות. כולם רוצים להתבונן
בה מחייכת כי הם מאמינים שיקבלו ממנה את הכוח הזה שיש לה.

לנערה שראתה את אלוהים יש מחסור שעות שינה רציני. היא אף פעם
לא מצליחה לישון, היא צריכה לבכות, לבכות הרבה. בלילה אין מי
שיצעק אליה. היא בוכה לבד, בוכה על העובר שמת, בוכה על הכאב,
על ההשפלה.
הנערה שראתה את אלוהים שוכבת רק עם גברים שמצחיקים אותה ורק
בחושך מוחלט. היא לא רוצה שאף אחד יראה אותה. היא שוכבת איתם
כדי לפגוע בהורים שלה, שאולי סופסוף יבינו, שהבת שלהם ראתה את
אלוהים. היא בת 18 אבל מרגישה עייפה כמו בת 80, מתנהגת כמו בת
10 ומתפרעת כמו בת 21. היא יפה כמו שאי אפשר לתאר אך מתחת
לעיניה שקיות של עייפות, ובכי. היא אוהבת רק את מי שפוגע בה
ושונאת את כל מי שלא מאמין לה, שהיא הנערה שראתה את אלוהים.

הנערה שראתה את אלוהים תמיד מזמינה בירה יקרה ואף פעם לא
מסיימת אותה. למעשה היא לא אוהבת בירה. היא גם מעשנת סיגריות
זולות ומשתעלת. היא לא מצליחה להפטר מהאופי שיש לה, אופי של
ילדה טובה, אופי של ילדה שראתה את הגדול מכולם. לא משנה בכמה
שחור היא תנסה לצבוע את עצמה היא תמיד זוהרת בהילה ורודה
בוהקת, ורוד אלוהי. וההילה מנפצת את כוסות הבירה לרסיסים,
ומכבה כל ג'וינט באזור. להבי כל הסכינים תקהנה אם רק תהיה היא
בסביבה. אפילו גומי הקונדום יתבקע בתוכה. יש לבלוע גלולה, יש
להרוג עובר, יש לצעוק, יש לבעוט, יש לשנוא, יש לחייך, להמשיך
לחייך. הנערה שראתה את אלוהים לעולם אינה מפסיקה לחייך, כל עוד
יש סביבה אנשים.

הנערה שראתה את אלוהים ראתה אותו בצורת ילדה קטנה בלונדינית עם
עיניים בוהקות. ילדה שישבה על הגדר ושאלה אותה עם היא זקוקה
לעזרה. מאותו היום ידעה היא שמוטלת עליה שליחות. שליחות לא קלה
בכלל, אבל היא תמלא אותה בכבוד כי אחרי הכל היא לא סתם אחת.
היא הנערה שראתה את אלוהים, וזה לא דבר שכל ילדה מתבגרת יכולה
להגיד על עצמה. אלוהים זה לא עוד איזה סרט של שפילברג וגם לא
דייט עם בחור חתיך. אלוהים זה מעל הכל, והיא ראתה אותו בדמות
ילדה קטנה, והיא קיבלה שליחות לשמח את העולם. ההורים שלה היו
מתגאים בה אם רק היו יודעים. אבל אבא עסוק בלנהוג במשאית
הגדולה שלו ואמא לא תזהה את אלוהים גם אם הוא ירד מהשמיים ויקח
אותה איתו.

הנערה שראתה את אלוהים מאבדת צלם אנוש, היא מתפרקת לחתיכות ולא
שולטת בעצמה יותר. הנערה שראתה את אלוהים קורסת תחת המשקל הכבד
של האחריות שהונחה לה על הכתפיים. רק נס יכול להציל אותה, היא
שוקעת עמוק. היא מרגישה שהיא נדרסת שוב ושוב מהמשאית של אבא
שלה. היא מרגישה שאין לה עוד הרבה זמן לחיות, שהדם פורץ חוצה
במהירות. היא יודעת שזה הסוף, היא לא יכולה יותר לעמוד בזה.
וכל הסבל שעברה, והשמחה שהפיצה, הכל נראה לחינם פתאום. חסר
משמעות לעומת ההנאות הקטנות הרגעיות. הכאב ממשיך לגדול והסוף
ממשיך להתקרב. הנערה שראתה את אלוהים בקרוב תראה אותו שוב.