רן ישראלי / מרת האהבה |
בטח חלקלק הוא.
מוצא התמימות בחיוכך השקט -
ודאי תמוה.
נופל במבט עינייך, מעורפל.
אדיוט האוהב לשווא.
מתענג מנגיעה רכה,
ולאחר מכן בולע את הסתירה הצורמת.
אך דמעתי מרה
מרה יותר מכל תכונות האדיוט,
האדיוט שאהב ולא ירפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|