אדריאן טודור / שלך |
עוטה טלאי של פחד
בגשם, בכפור
אחכה לך, לאביב
כאחרונת הציפור.
אני עורג אלייך
בקרניים כסופות
של ירח מלא
וביללות של זאב
אשר אבד בליל.
אני משכנך
צקי את כולך
אל כליי
מלאי אותי
עד אעלה על גדותיי.
לעולם לא אומר
די.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|