דווקא אני, פרחחית, משוררת, חיית אהבה,
סרבנית של תלמים, יפהפיה עירונית ואירונית,
דווקא אני, מבריקה, גנובה, חטובה,
דווקא אני - עד היום בתפקיד נערונת -

עלולה עוד להיות רעיה אפרורית, עייפה
בין משרד למיטת התינוק לכלביית השירים הרועשת,
אשה שאליה שבים ממעיין הנערות הצרופה,
מהערצת אחרות, שגופן מרוכך ותנועתן מרגשת.

לא, איתי לא בוגדים, לא, איתי לא בורחים למדבר,
ולבנות איתי בית - מי בכלל צריך היום בית?
כן, אתה תישאר צעיר, כן, לך לא יקרה דבר,
ואני אתבגר, כי אשכח ללכת לקוסמטיקאית,

כי אקח את הכל ללב, כי יחסרו לי שנים של שינה,
וגם אם אהיה נינוחה ורכה ושופעת קסם -
ברבורית לעולם תהיה מלהיבה יותר מיונה,
והג'ונגל מלהיב מיער צפוני ואפילו מכרם.

אז אהוב אותי גם בכפות ידיך וגם בלבך.
יש בי מוסים, סנאים, ארנבות, יש בי תותים ופטל.
אורנים אדומי חזה לא יפלו על שמיכת המוך הלחה,
לא יכולו לבניית אוניות של קטל,

לא יתייבשו, לא יישרפו, לא יאבדו את ריחם,
וצבעם לא ידהה, וחומם לא יירד גם בחורף -
אם רק תחבק אותם בכל החום של הגוף החם,
אם תתבונן בשרף ענברי הניגר אל החורש.