לינוי-נוי זוהר / נאבדת בריקוד |
הריקוד כמו שיר
נישא למרחקים,
היא מצידה,
מאבדת את עצמה
בתוכו.
תחת ירח מצועף
על ראשן של גבעות נישאות,
היא רוקדת.
דמעות ניתכות על לחייה
והיא מאבדת את קולה,
נבלעת בריקוד.
כמו מלודיה שקטה,
היא זורמת אל תוך חדר חמים.
אך אותה,
עוד עוטפת צינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|