שי גנוסר / קיומי |
ריח של תבשיל תפוחי אדמה,
באמת אכלתי, ולא מזמן כל כך
אבל בכח,
כי לא רציתי להעלם.
אם אני אתמיד בלהיות קיימת אולי יום אחד זה באמת יצליח,
כל הסיפור הזה,
של לחיות, ולהיות מוכרת,
ובשביל מי ומה זה משנה הרי,
העיקר שאני חשה משהו, חוויה
נתלית על הקולב הזה,
ומרגישה תנועה.
יש לי מזל
שכל מה שאני רוצה מגיע אלי בלי טענות,
גם להיות עייפה,
לא בא בקלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|