התקווה שלי רכה כמו
כרית נוצות אווזים לפעמים
יושבים עליה והיא משנה צורתה
לצורת המיטה לפעמים נושכים
אותה והיא לא צועקת מדי
פעם בוכים עליה אך היא לא
מתלוננת פעם בשנה מרעננים
אותה ואז היא שמחה זורקים אותה
על שמיכת הפוך והיא מרוצה מנערים
אותה על כלות עד זוב דם והיא
מחייכת בלילה היא דואגת לכך
שכל החלומות הרעים יבלבלו אותי כשאני
מתעוררת היא עושה עצמה ישנה אבל
אני יודעת שיום אחד אקבל את כל
החבילה.

אז אולי יותר ראוי שהתקווה שלי תהיה
קשה כארגז סגורה ונעולה עם
המון חלומות נגוזים גנוזים בתוכה
מחכים להשתחרר היא לא זזה ממקומה כל
כך כבדה היא אבל מה לעשות שככה
היא נולדה רכה כמו כרית נוצות אווזים אולי
יום אחד אני יודעת שיום אחד אקבל את כל
החבילה.