תתבייש לך  מרקוריוס
להטוטי זעקתך מפעילים בי את חילות ההצלה
והגשם השחור שעף בין הברקים הירוקים
צורב את עורי
כמו חומצות מבעבעות אדי רעל

ואתה
מקרטע לך שם ברחמים עצמיים בטעם בוץ
נשען לאחור והוזה
את הדראמה הבאה
זורק מטבע לכאן
חרב לשם
גביעי מים עכורים לכאן
ומטה האש
לשם

( ראיתי פיה שקפצה על סוס חושך
ודהרה ישר לזרועותיך הקוצניות
מחלפותיה מתעופפות ברוח העוועים שלך
כבר מאחוריה
זאבי הדמעות מתכוננים לפעולה )

אני מומחית במגדלים נופלים
את השברים אני אוספת במיומנות
ותולה על הצוואר
שלא אשכח

את המילים
אני מוחקת