זרקו אותי לפח היום. אחרי התעללות ממושכת של שנה יחד עם עוד
יצורים כמוני. לאחר שנשאתי את הכאב של דברים חדים החורטים עליי
דברים! הטובה שאני מקבל על זה שלא זעקתי היא זריקה לפח?! אני
לא אוהב את זה. למה אי אפשר לשמור אותי במוזיאון? או אולי
לתלות אותי על הקיר כיצירת אומנות? ולמה אי אפשר לסרוק אותי
ולנצור אותי לעד במחשב (או עד שהוא  יהרס)? או אולי לשלוח אותי
לבמה? או לשלוח אותי כמסווה למכתב איום רצח? אבל פח? עם עוד
פירות חצי אכולים ו"יצירות אומנות" אחרות. אני לא אוהב את זה,
ציינתי את זה כבר? החלטתי להוציא את זעמי על שקית הזבל, שתסבול
היא. התגלגלתי קצת עד שהיה לי קצה חד והופה! נקרעה שקית אחת.
נפלתי על השטיח, הסתכלתי למעלה בדיוק כדי להספיק לראות את
בקבוק הקולה (כן כן, פרסומת סמויה- גם לדפים מותר לעשות את זה)
נופל על ראשי. כשהתעוררתי היתה נעוצה בי סיכה. התכלתי קדימה,
קיר. הצידה, תמונות של חתולים ועוד יצורים אומללים שאפילו לא
יודעים את סבלו של דף מסכן. הסתכלתי למטה עם הרגשת יאוש, הסיכה
הכאיבה לי אפילו יותר מהעפרונות שכתבו עליי במשך שנה. למטה
שכבה לה מי שהכאיבה לי! היא בגדה בי עם עוד דפים! היא אפילו
מענגת אותם עם מחק! עצמתי את עיניי ביאוש מה עוד יכול לקרות?
הילדה התרוממה תלשה אותי, קרעה אותי לגזרים (במלוא מובן המילה)
ושוב זרקה אותי לפח. הפעם לא היה לי כח להתנגד ואת שאית חיי
ביליתי על הר עם ריח של יצירות אמנות ועם דפים מתוסכלים. ואתם
עוד מתלוננים שלכם יש בעיות?!