[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי שחיגר
/
מכתב התאבדות אופטימי

נכתב שבועיים בערך לפני ההתאבדות מאושר שבאמת קרתה. אני מקווה
שהוא לא קרא את זה בבלוג שלי.





שלום לכם ובוקר טוב.
קודם כל רציתי להגיד לכם שאני מתתי מאושר. לא היה לי כל תסביך,
דכאון, או בעיה.
כשאני אקפוץ, בשניה שאני אסיים את המכתב הזה, אני אצנח כמו
נוצה. אסתחרר באוויר באושר ואת המכה אני בטח לא ארגיש בגלל גלי
האופוריה. לא תהיה לי תחושה של החמצה או של געגועים.
הקפיצה הזאת היא בזכותכם. עשיתם לי חיים טובים. אני יודע שמכאן
אפשר רק לרדת.
אני רוצה להגיד לכם תודה על האהבה, הטיפים, החיזוקים,
החיבוקים, הצחוק, הדמעות, הביקורת, האמונה, התקווה, העצב,
השמחה, החברות, הנגיעות, הכאב הפיזי והרגשי, והכי- על איך
שבניתם אותי.
אתם אלה שבזכותם אני כזה מאושר. בטח הייתי יוצא חתיכת זבל אם
זה לא היה אתם. ועכשיו- כ"כ טוב לי שאני רוצה לנצור את זה לעד.
אני רוצה שתזכרו אותי ולא על ידי מצבה. אני רוצה שתשרפו את
הגופה שלי ותשימו את העפר בצנצנת. את הצנצנת הזאת תשימו איפשהו
ממשממש גבוה- לא משנה לי איפה.
תמיד אמרו לי לפרוש בשיא. אז אני פורש- ולא יכאב לי ליפול מגן
עדן.
ואתם תבכו בלוויה שלי. כשישרפו את הגופה. אבל שאח"כ לא תרגישו
עצב שהלכתי. זה לא שהשארתי אחריי חלל- השארתי אחרי זכרונות.
יצירות. החדר שלי יהיה המאוזולאום הרוחני שלי.
אני לא יודע אם יש עולם הבא. מקווה שכן... היה טוב בינתיים.
אני פשוט לא רואה את הטעם לחיות את החיים האלה ולקלקל אותם.
אני זוכר שסם אמר לי פעם שכל המוסיף גורע. זאת הייתה אחת
מהמחמאות שנחקקו לי בראש. אני לא רוצה לגרוע ממני כלום. אני בן
16. אני נראה סביר, אני נהנה מהחיים. אני מאושר. אני לא אוהב
פרידות, ואני מעדיף ללכת לפני שהמסיבה נגמרת. אני לא רוצה
לראות אתכם מתים לי. אף אחד עוד לא מת, ואני מעדיף לתת לכם את
המוות שלי כמתנה- וגם שתדעו שמתתי מאושר ולא מאיזה סרטן
הערמונית או משהו. שאתם עם האדאולוגיות שלכם תמותו מדברים לא
בריאים- הדלקת ריאות מאחורי.
העתיד ורוד. לא הייתי רוצה למות בידיעה שהעתיד שלי לא היה אמור
להיות טוב, כי אז בפה היה לי טעם מר. עכשיו יש לי טעם של דנונה
תפוז ושוקולד. זה נחמד. וברקע יש לייטהאוס פמילי. כ"כ טהור.
שמעתי שכל דרוזי שמת, הופך לדרוזי חדש. חבל שאני לא דרוזי- בטח
הייתי נשאר בריחוק של כמה מאות מטרים מפה בגלגול הבא... אולי
אפילו הייתי רואה את הגופה שלי אחרי ההוולדות מחדש. אני מרגיש
פתאום כזה קטן וחדש בעולם לא ברור.
אני אסיים כאן.
נפגש כבר.
אוהב אתכם
שחיג.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא בוכה,
אני סתם אלרגית
לעצב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/1/05 12:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי שחיגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה