יעל לקסמן / קיפאון |
מתיקה עיניי מהשעון
שלא בחפץ לב
רק על-מנת להשיב מבטי
ריקם
רגע לאחר מכן
ולהתאכזב.
הזמן לא זז.
חיינו כאבן שחוקה
על קרקעית נהר
חסר חום.
28.12.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|