לעיתים אני שוכחת לאהוב אותך כמו שאתה רוצה,
לפעמים אני טועמת פרי אסור, ולפעמים על הקצה,
אני גולשת עם הרוח, ולא חושבת להרפות,
אותך אוהבת, אותך חולמת,
                                    אבל אולי מעט פחות...

ולעיתים אני שופטת ולפעמים גוזרת דין,
מול המראה אני עומדת ומתקשה להאמין,
היכן אותה תמימות? היכן אותן הרגשות?
היכן אני? היכן אני איתך?
                                           בלא תשובות...  

ולפעמים אני זועקת, שרק תושיט אלי ידך,
זאת בקשה אינה הוגנת, אבל כל כך זקוקה לך,
לו רק היית מנחש, כבר לא היית מבקש,
שאשאר,
                                         ושאוהב אותך...

אבל לרוב, עומדת מול מראה ומחייכת ברכות,
מתענגת על יופיי ושאיתך כלל לא פשוט,
ולא טורחת לייסר עצמי ולא להתוודות מולך,
ועוד אוחזת בעצמה ברוך ידך...