|
פעם היתה ילדה שחיה מעבר לקשת, שם.
שם, היא היתה מטיילת על הקשת, שומעת את רחשי העננים לוחשים...
מתוך העננים היו עולות בועות והיא היתה מנסה לתפוס אותן
אחת על יד ימין והשניה על המרפק של יד שמאל
אחת היתה נוחתת לה על הראש, על הזר שלה שעשוי מפרחים לא
קוצניים בכלל ויפה יפה שהיא הכינה לעצמה.
הבועות היו נעלמות ברגע אחד.רגע הן כאן ורגע כבר לא
היא רצתה לתפוס ולזרוק אותן ובחזרה ל ה ת מ ס ר אבל ברגע שהיא
היתה נוגעת בהן אפילו עם הקצה של האצבע לספר להן כמה היא
אוהבת
הן היו נעלמות..
בפעם הבאה שהן יצאומהעננים היא לא נגעה בהן נתנה להן לרחף
באויר ככה סתם ומי אמר שסתם זה רע?
על הקשת יש גם צדפים וקונכיות של שבלולים שאשה אחת עם שיער
שחור ארוך ומיסתורי נתנה לי פעם כשטיילתי ליד הפס הכחול
פיזרתי אותם על הפס הצהוב זה שצמוד לפס הכחול.
לפעמים כשהילדה מטיילת על הפס הכחול הגלימה שהכנתי לה מפיסת בד
לבנה גדולה שמצאתי נרטבת קצת ,למטה בקצה, אבל זה טוב כי גם
גלימות לבנות צריכות מיים כדי לחיות.
על הצוואר כרוך לה פעמיים ואז נופל לבין הצלעות חוט חום שהיא
מצאה פעם על הפס האדום ובקצה שלו תלויה קונכיה סגולה שהביא לה
הפס הכחול הגדול
לפעמים השבלול יוצא מתוך הקונכיה כמו שקול יוצא מתוך הפה
ומטייל לה על הבטן לפעמים הוא יורד ממש עד הטבור שלה
הוא מטייל לו ככה לאורך הצלעות על כל פס ופס ומסביב לפטמות
הקטנות קטנות שלה אותן הוא הכי אוהב אפילו יותר מהטבור
פעם התפוצצה לה בועה בדיוק שם על הפטמה השמאלית זה הצחיק אותה
נורא והיא צחקה צחוק כזה גדול ומגלגל ששמעו אותו מהפס האדום
שעליו עמדה עד לפס הירוק שממנו שמעתי שאפשר להחליק וליפול
אבל אם את בת מזל את יכולה לתפוס ענן ולחזור בחזרה
כשילדות מחליקות ונופלות אז נופללת להן הגלימה שהכנתי להן פעם
מפיסת בד גדולה לבנה שמצאתי. אנשים למטה קוראים לזה שחפים .
כי מה שלא חי כאן למעלה נופח חיים שם למטה וגם להיפך
בגלל זה לא כדאי ליפול אבל אם את בת מזל את יכולה לתפוס ענן
שיחזיר אתך בחזרה לפס האדום הענן ילמד אותך בדרך לחש רחש של
עננים שאף אחת לא יודעת לא למעלה ולא למטה., ואז כשאת חוזרת
לפס האדום את מספרת לכל אלה שלא נפלו אף פעם איך היה לשוט על
ענן..אבל את לא מספרת מה הוא לחש לך.
לחש של ענן שמספרים אותו נעלם מהעולם,מ ת פוצץ כאילו לא היה
ע נ ן א ח ד ג י ל ה לי פ ע ם ש ב ו ע ו ת
ש ע ו ל ו ת מ ה ע נ נ י ם ח י ו ת
ל נ צ ח
באהבה אני... |
|
היה לי אתמול
סלוגן פיצוץ,
אבל שכחתי
אותו.
אז היום אני
אכתוב סלוגנים
גרועים במקום.
יעקוב פופק
מתנצל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.