[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסתר פליגלמן
/
זמן שאול

הערב יורד והחושך מכסה במהירות את העיר. אני יושבת בבית-קפה
קטן, שאורו עמום
ולופתת את כוס הקפה שלפני.
הגשמתי את חלומי: אני מציירת ועבודותי תלויות בגלריות הנחשבות
העולם. המבקרים מנסים לפענח את סוד קסמן, אבל רק אני יודעת,
שהציורים הם ביטוי לשבר הגדול בחיי, לנסיון לברוח ולרצון
לחיות. האדום הכהה הבוהק הוא הכאב הנורא, שקרע את גופי, וזה
שלידו, הבהיר והשקוף, הוא הדם שנשפך. האפור על גווניו והשחור
שביניהם הם הפחד המצמית ממה שאולי עוד יבוא. הזהב השזור בין
הצבעים הוא התקווה.
אני לוגמת מהקפה, שהתקרר בינתיים, כשהחושך עוטף אותי. אני
יודעת, שהמשחק תם ושעלי לחזור.

חזרתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם בורה זה דב,
אז בוריס זה
דובי?





חגלה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/1/05 3:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתר פליגלמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה