[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה מוסרי
/
שפכתי את הלב

איך להתחיל? אני יכולה לנסות אני לא מבטיחה שאני אצליח...
תמיד אנחנו רוצים לשאול כל כך הרבה שאלות ומצפים לקבל כל כך
הרבה תשובות, קצת מוגזם לא? אז אפשר פשוט לקצר הכל למילה אחת
ולשאול למה, פשוט ל-מ-ה? ואז התשובה היא ככה...
למה ככה? לא יודעת... נכון שככה זה לא תשובה אבל שום תשובה גם
לא הגיונית...
אז אני אשאל.  למה? למה הכל קרה? למה זה התחיל? למה? והתשובה?
התשובה היא ככה, כי ככה הגורל רצה, למה זה מה שהוא רצה? כי כל
דבר שאמור לקרות יקרה בכל דרך אז אל תנסו לשנות דברים, אל תנסו
לשאול יותר מדי שאלות, מה שצריך לקרות יקרה וזהו...
נמאס לי לשאול כל כך הרבה שאלות אבל יש לי הרבה כאלה ויש לי
כלכך הרבה דברים להגיד, ואני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל...
זה פשוט מזעזע, שאנחנו לוקחים את החיים שלנו ואת מצבי הרוח
שלנו ומשנים אותם בגלל אנשים אחרים ובגלל דברים אחרים!. למה אף
אחד לא יכול לקום בבוקר ולהגיד היום אני אהיה מאושר ולא מעניין
אותי מה אנשים יעשו, מי ישבור לי את הלב, מי יצחק עליי?, מי
יקום נגדי?, אני רוצה להיות מאושר ואף אחד לא יעצור אותי..
אבל לא משנה כמה אני אנסה, אצלי זה בחיים לא יעבוד..
אתה, בגללך, איתך, לא יודעת באיזה מילה לקרוא לזה... זה התחיל
בצחוק, הכל בצחוק! בין ידידים, ידידים הכי טובים, כמה שאהבתי
אותך בתור ידיד, אני לא יכולה לתאר, כמה נהנו ביחד, את זה אתה
בטח זוכר... אבל בכל צחוק יש טיפת אמת והנה האמת הגיעה וזה הפך
לרציני, למה? שוב אני לא עונה, התשובה נשארת ככה, כי ככה הגורל
רצה, תשובה אחרת? אין לי, לך יש?!. לא נראה לי! אז יופי, זה
נהיה רציני, כנראה שהייתה את המשיכה הזאת, חיפשנו את זה או מה?
רצינו להתגבר על האהבות הקודמות? בשביל זה הכל היה? סתם תקופת
ביניים? להתגבר על העבר?, אז יופי זה עזר! אני באמת שמחה, אבל
לא בעצם אני לא, כי למה לעשות את זה? למה? בלי לחשוב על מה
שיהיה בעתיד? אז יופי אנחנו את הטעות שלנו עשינו וכבר אין לי
מה להגיד, הרסנו ידידות נפלאה ידידות מקסימה! אין לי מילים
לתאר כמה נהנתי, כשהיינו ידידים, לא יותר מזה...
אני לא מתחרטת על מה שקרה, ושוב אני לא יודעת למה זה התחיל אבל
לכל דבר יש סיבה ואני לא יכולה לשאול מהי כי זה כבר יותר מדי,
כמה בן אדם יכול לדרוש? כמה?! אז טוב זה קרה, אבל למה זה נגמר
ככה?! למה אתה מתנתק בלי להגיד מילה? בלי לתת הסבר...
עד שיש שאלה שאני יכולה לשאול ובאמת לקבל עליה תשובה למה אני
לא מקבלת - למה?. אל תגיד לי למה זה התחיל, אני לא באה אליך
בטענות... אבל  תגיד לי משהו, תגיד לי למה כשאמרנו שזה נגמר זה
חזר? כשידעת שאני אוהבת אותך! למה?! אתה נהנה מזה? נהנה מהסבל
שלי?!. ואתה? אתה שומר על השתיקה שלך, אז תהנה ממנה! כי אני
לא! ואם אין לך מה להגיד אז תבוא ותגיד אין לי מה להגיד, אבל
איך זה? אין לך תשובה לשום שאלה? אז אתה יודע מה? טוב אל תענה,
באמת שאתה לא חייב, לא מכריחים אנשים לעשות דברים שהם לא
רוצים, אבל שאלה אחרונה שאני חייבת לשאול, אם כבר הכל התחיל,
אז למה לא רק איתי? למה הייתה עוד אחת?!
הייתי כל-כך שמחה לקבל תשובה! אבל אתה? אתה אדיש מדי, כנראה
שלא אכפת לך, אני את שלי עשיתי, זהו נגמר, להוריד עוד מהכבוד
העצמי שלי? לא יכולה לקחת את כולו! אז תהנה ממנו ותן לי לבקש
עוד משהו אחד, אני מקווה שאני האחרונה שתיפגע בה, זהו!. לחזור
לפעם אני מבינה שזה לא יקרה כנראה שלא הייתי מספיק חשובה לך
כמו שחשבתי, ידידים טובים מתגברים על דברים...
אז תודה, תודה שהרסת ידידות מדהימה ואולי ביום מן הימים ניפגש
ולשנינו יהיה חיוך על הפנים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אני רוצה
תגובת מערכת!


תגובת מערכת: לא
נכנע לסחיטות
ואיומים,
והרצונות שלך
מעניינים לנו את
התחת


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/1/05 3:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה מוסרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה