רחוב
אנשים עוברים שבים
נתקלים, לא-נתקלים
שייכים, לא-שייכים
לאנשהו.

תור
עייפות, לחץ, תיקים
מעילים נפתחים בלאט
או ברעש, לקור,
למאבטח

כמעט
בפנים, בחלל החם
גלאי מתכות וצעד
נשיפות מרות-רוח,
ודי.

כניסה
חום מלטף, הפשרה
מעיל צמר פתוח
נותן לחמימות להתפשט
נעים

עייפות
עוד שעה לבית
בהייה מטופשת בחלל
אין ממש ברירה.
הרהור

געגוע
הוגה בו שוב
מילים וקול ונימה
החום הכהה של עיניו
חיוך

הבזק
ריח בושם מוכר
פתע עולה בנחיריה
מאדם אחר, אבל
שלו.

הוא
היא אוהבת אותו
ודמותו כה ברורה
עד כדי נגיעה
כמעט.