|
אני נזכר ביום אחד לפני שנתיים:
במשך שעה הלכתי,
התישבתי בשדה
ונתתי לצילו של ענן לעבור באיטיות מעליי.
נהנתי מהשקט וניסיתי להרגע
ממעיין העצב שפרץ מליבי,
עד שהשקיעה הגיעה
בלעה את השמש ואיתה את כל האור.
הלכתי בחזרה הביתה
עם האור שהגיע מהעיר. |
|
|
האנשים מחייכים,
העצים מחייכים,
המכוניות
מחייכות, הבתים
מחייכים,
דוקטור, האם
השתגעתי?
מיקי מאוס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.