אולי אני כותבת לעצמי, אבל אני חייבת לכתוב.
אני יושבת לבד בבית ומנסה שוב ושוב לחתוך את עצמי עם מספריים.
לא יוצא דם, השריטות שטחיות בלבד, כנראה שאני פחדנית מדי.
אפילו את זה אני לא מצליחה לעשות. גם להקיא אני לא מצליחה.
ילדה עלובה, דפוקה בראש.
רוצה להיות אנורקסית, מנסה לחתוך את עצמה, מעשנת, רוצה להשתכר,
רוצה לישון, לשכוח, למות. פתטית. דכאונית. מתבודדת.

אני צריכה עזרה.

אני צריכה אשפוז, או לפחות השגחה. אני צריכה להפסיק לרצות
לפגוע בעצמי. אני צריכה להפסיק לשנוא את עצמי.

כואב לי.