א. עינב / לרוץ אל תוך האש |
אנו חוזרים כל לילה
לשדות השחור
לערוצים הנפתלים
של האדום הכחול הזה
בשביל להביא מזכרת
אולי לנקום דם
אולי להגן
מין אובססיה מושלמת
של להכנס ולצאת כמה שיותר
לבוא במגע כדי לנצח במשחק
רצים כל לילה לשדות השכול והכאב
בשביל מה ? בשביל שעוד אמא תבכה
בשביל שנצחק שוב ? ואולי הפעם נבכה ?
אני תוהה כל פעם מחדש
מה מושך בלרוץ אל תוך האש
והאם נחזור
זה תוקף , הפחד הזה
בעשר דקות הראשונות
שאני נכנס פנימה
ואז אני מרים את הראש
ומחייך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|