סוערת הרוח במבוכי הזמן
מעלה אבק רגשות עצורים
מסחררת גגות בענן גרויים
מדמיעה עיניים בדוק זכרונות.
מבעד לבדידות בורקות
בחתול קסם עיניה
מהפנטות בצקון לחשם
לב דואב מגעגועים.
דממה מכרסמת סהר חיוור
חורש צללים בחדרי לב
בטרם עמוד השחר יפציע
באור מנחם.
בהבזקי שרעפים דמותה מביטה בי
מתוך אדים מתעבים במראה
מחזיר לה חיוך
ורואה את פניי מחייכות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.