|
רגעים שחלפו
נלכדו בזכרון כחרקים בענבר
ושם מנוחתם הסופית.
אחדים נוצרים חויות
רשמים שנחרתו בסכין גילוף
על קירות ליבי
משמרים טעמים וריחות,
של אהבות ישנות
מבט קטיפתי
חיוך ויד רכה מלטפת.
אחרים פנינים שחורות
תוכן אכזבות,
ברצון הייתי מוותר עליהם.
דבוקים בעקשנות
של רכיכה לקונכית
ממשיכים לחיות לעד
כמו הילד שבי. |
|
|
"...וממש אין לי
זין שאיזה פריק
תמהוני שיושב
במערה כל היום
ומפנטז על
דיאלוגים עם
אלוהים יבוא
וינסה לשדרג לי
את היהדות!! הוא
בבית שלו אוכל
עם השפוטים שלו,
לך כנס בו!!"
יונתן הקטלן
בשיחה עם
פונטיוס פילאטוס
לפני קצת יותר
מאלפיים שנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.