הפרפר שלי לא נרגע, הוא ממש היפראקטיבי כשהוא רואה או שומע
אותך.
ואני אומרת לו די! מספיק!

אבל הוא ממש לא מקשיב, ולא אכפת לו מה שיש לי להגיד לו.
איך אני אגרום לו להבין שאת לא רוצה? איך אני אסביר לו בלי
שהוא יפגע?
הפרפר שלי די רגיש, כי עד שהוא מרגיש הוא לא יודע איך להגיב,
ותמיד הוא נפגע, ואז הוא מפחד נורא להביע כל רגש נוסף בפעם
הבאה שירגיש כך.
אני תמיד אומרת לו לא לעוף ישר לדברים, שיש זמן ולא ישר עם
הכנפיים עפים.
בהתחלה צריך ללמוד לזחול, עד שהכנפיים מתפתחות, ואז לאט לאט עם
הזמן הכנפיים משתחררות, ואחרי כמה זמן נוצרת תנופה, ואז
ממריאים בלי שום בעיה.

אבל כשהפרפר שלי איתך, הוא מרגיש שהוא לעוף מוכרח, בלי לזחול,
בלי להמריא נמוך, פשוט להשתחרר ואלייך לטוס... את גורמת לו מן
סחרחורת משונה שאיתה באה גם תחושה ממש טובה, הוא קופץ ומשתולל
ומהגולם הוא מנסה להשתחרר,כדי שיוכל אלייך להגיע מהר.

אבל את אומרת לו "פרפר תרגע!!! תזחל לאט,כי אני עדיין לא
בטוחה שאני רוצה לעוף איתך".

והפרפר שלי כבר לא מעוניין להוציא כנף, כי הוא יודע שזה לא
משתלם אם את טיסתו הראשונה הוא לא יעשה איתך.

הסיפור הזה הוא משהו שאני מרגישה בזמן האחרון למישהי מיוחדת.
הפרפר הזה הוא הרגש שלי, משהו שלא ניתן לשלוט עליו.