|
מי לעזאזל מביט במראה לוקח עיפרון ומשנה צורה
פתאום שהכל כבר איתי הבנתי שרק אני עדיין לא שלי עדיין
בחוץ השלווה קשה האבנים בסדר הדקות חולפות לרגע
עוד הייתה לי תשוקה לרגע אחר התמסרתי, התמכרתי, מבחוץ השקפתי.
אחרי 60 שעה עגולה הכאוס מוחק את אותה הפשטות -
באיזו דרך לפנות עכשיו באדישות או בכנות לרגע
אחר שאינו שלי מבטים של עונש עינוי ומועקה האם זו
אני שנשברתי קודם או אני שהמצאתי את כל התורה... האם התחושה
של עול הצדק נכונה
האם הטיפשות
שוכנת במיטה הסמוכה
האם אני הטובה
או
שאני הכבשה השחורה
נשבר נשבר נשבר מריסוק הזהות העצמית שלכם!
לאן לאן אברח לשמר את רסיסי הרצון והמטרה שבלב
היכן אוכל לישון ללא גרזן של כעס המאיים על צווארי
מבלי שאצטרך להתחזות בכדי לנשום...
לדעת איך לנשום.
מסכה אחר מסכה מתחלפת ועוד לא מצאתי שום דבר בעל ערך
בכם, בכל סביבתי, איפה הדלק המתניע אתכם הלאה - אל המרחב אל
הדשא אל הנשימה האמיתית הראשונה פעם אחת יש געגוע ופעם
גנבתם איזו נשמה לקחת מה שצריך ולזרוק, לדבר מהתחת על עתיד
רחוק לנטוע עץ מורעל באדמה וביד השניה לקבור את הגישה אף פעם
אף פעם לא נראה לי שתפסיק להיות מלחמה. ביני לבין זיוף התחושה.
שלכם.
נשבר נשבר נשבר מריסוק הזהות העצמית שלכם!
לאן לאן אברח לשמר את רסיסי הרצון והמטרה שבלב
היכן אוכל לישון ללא גרזן של כעס המאיים על צווארי
מבלי שאצטרך להתחזות בכדי לנשום..
לדעת איך לנשום.
הנה לי גומחה של זהות אישית
עם דלת פלדה לעולם הזכוכית
חמצן יגמר לליכסון המבט
אך דבר לא ינבול...
כי דבר מת לא יכול...
מוסר ההשכל קצת גדול עליכם
קחו כפרויקט להביט בעצמכם
בכנות לשנות ולמחוק אנשים
שמקרוב מאוד רואים
שהם סתם זיופים
מוצלחים של
המאה ה-20 |
|
|
"נמאס לי
שצוחקים עליי!
אז מה אם אני
גדול?? יש עליי
תחתונים זהובים
ופאף דאדי מביא
בי!!"
התחת של ג'ניפר
לופז בראיון
חושפני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.